רגישות לרעשים- כל מה שחשוב לדעת

מהי רגישות לרעש ומה עושים אם הילד\ה שלנו מתמודד עם קושי זה? איך ניתן לסייע לילדים להתמודד עם המציאות המאתגרת אליה הם נתונים ולהקל עליהם?

מהי רגישות לרעשים ובאיזה אופן היא מתבטאת?

רגישות לרעש מאופיינת בתגובה רגשית או פיזית כתוצאה מחשיפה לרעש זה או אחר. התגובה אינה מותאמת לסיטואציה. ילדים הסובלים מרגישות לרעש עלולים לחוות חרדה, סחרחורת, כאבי ראש, בחילות ואפילו כאבים בעת חשיפה לרעשים חזקים. רגישות לרעשים עלולה להשפיע משמעותית על התפקוד בחיי היומיום. ילדים המתמודדים עם תופעה זו עשויים גם להתקשות בריכוז, להימנע ממצבים חברתיים וכן, לסבול מקשיי שינה. במקרים חמורים, רגישות לרעש עלולה להוביל להתבודדות ואף לדיכאון. אין תרופה ידועה לרגישות מסוג זה, אך ישנן מספר אסטרטגיות שיכולות לסייע בניהול המצב. 

האם רגישות לרעשים היא בהכרח ביטוי של בעיות ויסות חושי?

דמיינו שאתם נמצאים באולם בו שוהים בו זמנית אלפי אנשים וכולם צועקים. הרעש סביר להניח יגרום לכם לחוש לחץ, מתח ואולי אף חרדה. אתם מנסים להירגע אבל אתם מסתחררים ולא מצליחים לחשוב באופן בהיר. עכשיו, דמיינו שבעצם חוויתם את כל זה כשאתם בסך הכל נמצאים בבית של חבר, בסופרמרקט או ברחוב. ילדים שמתמודדים עם בעיות ויסות חושי שאחד מביטוייה הוא רגישות לרעשים, עשויים לחוות מצבים שגרתיים למדיי ככאוטיים ומציפים. מצבים אלו, עלולים לגרום לילדים להרגיש כל הזמן בקצה, מה שבעצם עשוי להוביל כאמור, לקושי בריכוז, בשינה ובאינטראקציה עם אחרים. כיום, ניתן למצוא לא מעט פתרונות בדמות משחקים סנסוריים שיסייעו לילדים שמתמודדים עם בעיות מסוג זה, לחוות את העולם באופן מווסת יותר. 

דרכי התמודדות 

ילדים רבים מתמודדים עם רגישות כזאת או אחרת לרעשים. מה אתם ההורים יכולים לעשות כדי להקל עליהם את המצב מבלי לפגוע בהם? בתור הורים אנו רוצים לעשות ככל שביכולתנו כדי לשמור ולהגן על הילדים שלנו. עם זאת, לא פעם יהיה עלינו להתמודד עם סיטואציות שונות שלא הכרנו עד כה. לא נוכל להעלים קשיים לחלוטין, או פחדים שלהם - גם אם מאוד נרצה. אבל נוכל בוודאי לסייע להם להתמודד ולהציע להם מגוון פתרונות. 

1. אחד הפתרונות היעילים ביותר כיום בהתמודדות עם רגישות לרעשים בקרב ילדים הוא הרכבת אוזניות ייעודיות לטשטוש רעשים. אוזניות נגד רעש מפחיתות את עוצמת הרעש ומונעות ממנו להיות מטרד אמיתי. לאוזניות אלה יש אפרכסות שמכסות את כל האוזן וספוג מבודד מבפנים. אותן אוזניות הופכות את הסביבה לנעימה ונוחה עבור ילדים הסובלים מרגישות מסוג זה. על ידי הפחתה וצמצום הרעש, החרדה והמתח יפחתו באופן משמעותי. מדובר במוצר זמין, נוח וקל לשימוש אותו ניתן לקחת לכל מקום, למשל, לחוגים, לבית הספר, לגני שעשועים ולמפגשים עם חברים. אם הילד מרגיש הצפה והוא זקוק להפוגה מהרעשים שהוא חווה, הוא יוכל לבחור את הטיימינג הנכון עבורו לשלוף את האוזניות ולהשתמש בהם. כמובן שבתור הורים תוכלו להדריך את הילד מתי להשתמש באוזניות ומתי אין בהם צורך, אך הבחירה הסופית היא של הילד בהתאם לשיקול דעתו ובהתאם למה שהוא מרגיש בנקודת זמן מסוימת. לאור זאת, מומלץ כמובן לשמור את האוזניות הלולו בהישג יד. 

2. אפשרות נוספת היא למצוא פעילויות מרגיעות שיכולות לעזור להסיח את הדעת מהרעש. באם יהיו לילד מספר טכניקות הרפיה אותן הוא יודע ליישם בכוחות עצמו או בהדרכת ההורה - הוא יוכל להפחית חרדה באופן דיי מהיר. טכניקות אלו, יכולות לכלול עמעום האורות אם קיימת האפשרות בסיטואציה, השמעת מוזיקה מרגיעה, שימוש בריחות מרגיעים, להיכנס למצב מדיטטיבי על ידי ספירה ונשימות. 

3. באם רוצים לסייע לילד ללמוד להרפות ולהירגע בהיותו בבית, ניתן כמובן ליצור עבורו מעין "חלל שקט", אליו הילד יכול ללכת כאשר הוא מרגיש מוצף כתוצאה מרעשים חזקים. הידיעה שיש חלל בבית שמיועד רק עבורו, יכולה בפני עצמה להרגיע את הילד. 

טיפים להפחתת חרדה באופן כללי

תחושת חרדה היא רגש נורמלי ואף בריא במקרים מסוימים. רק כשהחרדה הופכת להיות מוגזמת, בלתי נשלטת ומשבשת את חיי היום-יום היא הופכת לבעייתית. יש מספר דברים שניתן לעשות כדי להגביר את תחושות הרוגע. ראשית, חשוב לזהות את המצבים המעוררים חרדה. לאחר זיהוי הטריגרים, ייתכן שניתן יהיה להימנע מהם או לפחות להתכונן אליהם מראש. שנית, חשוב ללמוד לבצע תרגילי נשימה או טכניקות הרפיה כגון יוגה או מדיטציה. אלה יכולים לעזור להפחית חרדה במהלך ההתקף עצמו, ובאופן כללי לשפר את הרווחה הנפשית. ככל שתתרגלו טכניקות הרפיה לאורך זמן- כך בוודאי תוכלו להיעזר בהן בזמן אמת. טיפ נוסף, וחשוב לא פחות, מתייחס לבושה שאנשים רבים חשים כשהם עצמם, או ילדיהם מתמודדים עם חרדה הנובעת מרגישות לרעשים ובכלל. זכרו כי מרבית האנשים, מתמודדים עם קשיים ואתגרים בחייהם ואינכם היחידים. חשוב לשתף אנשים עליהם אתם סומכים בהתמודדות שלכם או של ילדיכם וכמובן, לפנות לגורם מוסמך לקבלת ייעוץ. 

.