לקויות למידה
אבחון לקויי למידה הינו תהליך מורכב ולכן צריך להיעשות על ידי אנשי מקצוע מומחים בתחום. זאת משום שקשיי למידה יכולים לנבוע ממספר מקורות. ניקח לדוגמה קשיים בהבנת הנקרא. קשיים כאלו יכולים לנבוע ממגוון סיבות: קריאה לא מדויקת או מוטעמת שנובעת מלקות למידה בקריאה, לקות למידה ספציפית בהבנת הנקרא, קושי לשוני- תחבירי, חסך באוצר מילים, קושי בראיה, הפרעת קשב וריכוז, הוראה חסרה ועוד.
אבחון דידקטי מקיף יזהה את הליקוי ומקורו, יבחן צורך בהפניה למומחה אחר (כגון: בדיקת מיקוד ראייה, הבחנה שמיעתית, או אבחון קשב), יצביע על טכניקות פיצוי המתאימות למאובחן וימליץ על התאמות בדרך הלימוד וההיבחנות.
אבחון מוקדם חשוב לשם איתור ואבחון של לקויות למידה לפני שיתפתחו קשיים משניים כגון דימוי עצמי נמוך, פערים לימודיים, קשיים רגשיים, חברתיים ועוד. כמו כן, הגדרת הילד כלקוי למידה מקנה לו זכאות לטיפול מתאים במערך הבית ספרי והתאמות בדרכי הלימוד וההיבחנות.
ישנן מספר לקויות למידה מוגדרות ובהן: לקות למידה שפתית, לקות למידה לא ורבלית, לקות למידה ספציפית בקריאה (דיסלקסיה), לקות למידה ספציפית בכתיבה (דיסגרפיה), לקות למידה ספציפית בחשבון (דיסקלקוליה) ולקות למידה ספציפית בהבנת הנקרא. שכיחותן באוכלוסייה משתנה ועומדת באופן כללי על כ10%-20%, לפי מחקרים שונים.
לקות למידה שפתית (SLI)
לקות שפה היא שם כולל לתפקוד נמוך באחד או יותר מרבדי השפה: תחביר (הבנת והרכבת משפטים תקינים ומורכבים תואמי גיל), פונולוגיה (הידע על הצלילים של השפה- צליל פותח, צליל סוגר, חרוזים), מורפולוגיה (הידע על שורשים ותבניות מילים) ועוד. כ6%-7% מאובחנים כלקויי שפה, עם רוב מובהק לבנים, ביחס של 3:1.
קושי ברבדים שונים של השפה בגיל צעיר הוא אחד מהמנבאים ללקות למידה בגילאי בית הספר. הקשיים בבית הספר יבואו לידי ביטוי גם בשפת האם ויתעצמו כשהילד יידרש ללמוד שפה שנייה, שפה זרה.
ילדים עם לקות שפתית יתחילו לדבר מאוחר מבני גילם, יהיו בעלי אוצר מילים נמוך, יאופיינו בקשיי שיום ושליפה, דיבור אסוציאטיבי, קשיים בהרכבת והבנת משפטים מורכבים, קשיים מורפולוגיים, קשיים פונולוגיים ועוד. הקשיים הפונולוגיים הם אלו שמשפיעים באופן המשמעותי ביותר בגילאי בית הספר הצעירים היות והיכולת הפונולוגית היא היכולת לפרק מילה לצליליה ולהבחין בין צלילי הדיבור, ובהמשך הבחנה בין פונמות שהן הצלילים הקטנים המיוצגים בכתב על ידי אותיות. קשיים אלו עלולים לגרור אחריהם קשיים חברתיים, כאשר הילד מתקשה להבין ולהביע את עצמו. הקשיים החברתיים יהיו בולטים יותר ככל שהילד יגדל ויידרש לתפקוד מורכב יותר מסביבתו. חשוב לתת מענה רגשי ולחזק בתחומי חוזק לא אקדמיים כמו חוגי ספורט ויצירה כדי לתת לילד הרגשה שהוא לא מוגדר על ידי קשייו ושלא עליהם יבנה את הדימוי העצמי שלו.
לקות למידה לא ורבלית (NLD)
זוהי לקות למידה נדירה יותר. נראה יכולת ורבלית גבוהה לצד קשיים בקואורדינציה מוטורית, בלימודי מתמטיקה, קשיים חברתיים-רגשיים ועוד. זוהי לקות שקשה יותר לאבחן אותה משום שרק כשהילד מתבגר, הקשיים יבואו יותר לידי ביטוי.
קשיים אופיינים: קושי בהבחנה בין מכלול הפרטים בתמונה, הסקת מסקנות נמהרת מתוך תפיסה של חלק מהפרטים, חוסר הבנה של ג'סטות ומכאן פירוש שגוי לסיטואציות חברתיות, יכולת למידה מוטורית נמוכה (קושי בגזירה, באחיזת עפרון הימנעות מציור), סרבול מוטורי שנובע מקושי בהבחנה בגבול בין הגוף לסביבה, התמצאות מרחבית נמוכה וקשיי קשב מתוך קושי בוויסות פנימי, קושי בלמידה מופשטת (המשגה, הבנת השלכות של פעולותיהם, העלאת השערות, הסקת מסקנות, קריאה בין השורות וגמישות מחשבתית) ועוד.
ההבדל בתפקוד שלהם לעומת בני גילם יבלוט בדרך כלל בכיתות היסודי המאוחרות- חטיבת ביניים. כאשר נראה שתוצר הכתיבה שלהם מסורבל ולא תואם גיל, הבנת הנקרא נמוכה, על אף יכולות קריאה תקינות, קושי במטלות המורכבות מחומר חדש ומורכב ובנושאים הדורשים הפשטה ופתרון בעיות מורכבות. לכן נראה לרוב קושי משמעותי במתמטיקה ובמקצועות המדעים. גם הקשיים החברתיים והבינאישיים יבלטו יותר בגילאים אלו היות והילדים נדרשים להבנת סיטואציות חברתיות חדשות ומורכבות יותר, נתינת פירוש לרמזים חברתיים, שפת גוף, הבעות פנים וטון דיבור.
לעיתים בקבוצה הזו נראה ילדים שמפתחים הפרעות פסיכיאטריות ולכן חשוב אבחון וטיפול מוקדם ואינטנסיבי ככל האפשר.
לקות למידה ספציפית בקריאה (דיסלקסיה)
כדי לקרוא מילים הקורא צריך לזהות את רכיביה הצליליים הקטנים ביותר של השפה הדבורה (עיצורים ותנועות) ולהתאים לכל צליל את הייצוג הגרפי הנכון. למשל כאשר נשמע את הציל T נדע שמייצגת אותו האות ת' או האות ט'. אם נשמע BA נדע שהייצוג הנדרש הוא האות ב' והתנועה פתח או קמץ.
בקרב קוראים בעלי דיסלקסיה, נראה הנמכה של היכולת הזו. יש להם קושי בפענוח הצלילי (בהמרת צליל לאות ולהפך) ו/או קושי בתפיסת המילה כיחידה שלמה. הם נאלצים לפענח שוב ושוב את אותן המילים המוכרות כיוון שהתבניות שלהן לא מופנמות אצלם. מאותה סיבה נראה אצלם שגיאות כתיב רבות ונטייה לכתוב לפי השמיעה ולא לפי מוסכמות הכתיב המוכרות לנו. לכן הם יכולים לכתוב את אותה מילה באותו משפט פעם אחת בצורתה נכונה ופעם שניה בשגיאה. יש קוראים עם דיסלקסיה שכן יצליחו לזהות מילים מוכרות, תוך כדי הישענות על התבנית, כאשר הם מדלגים על הפענוח הצלילי. עם קוראים אלו יהיה יעיל לעבוד בעזרת כרטיסיות הברקה וזיהוי והטמעה של תבניות מילים נפוצות.
משום שיכולות הקריאה הנמוכות שלהם פוגמות בהכרח ביכולות הבנת הנקרא, חשוב מאוד להמשיך ולהעשיר את הידע של תלמידים אלו בדרכים אחרות, לתת להם לקרוא קטעי מידע קצרצרים במקום טקסטים ארוכים ומסובכים, להשמיע להם הסכתים, להקריא להם וכו'.
לקות למידה ספציפית בכתיבה (דיסגרפיה)
לקות זו מתבטאת בקושי לכתוב מילים ומשפטים המאופיין באחד או יותר מהבאים, באופן שמשפיע משמעותית על קריאות הכתב: שיכול אותיות, עיצוב כתב לא תקין (גודל/ כיווניות/ זוויות), אי הפרדה מספקת בין מילים, או לחילופין רווח גדול מידי בין אותיות, קושי בשמירה על שוליים, קושי בשמירה על שורות ישרות, קצב כתיבה והעתקה נמוך משמעותית ועוד. בעקבות הקושי הטכני, נראה קושי כללי בהבעה בכתב כאשר הלוקים בדיסגרפיה יתקשו להביע את עושר רעיונותיהם בכתב ואף ימנעו מכתיבה כליל במקרים מסוימים. במקרים אלו נראה שיפור משמעותי בתוצאות מבחנים כאשר התלמיד יוכל להקריא את תשובותיו, או לחילופין להקלידן.
על אף שניתן לעקוף את הקושי הטכני דרך הקלדה, הקלטה או הכתבה לאדם אחר, ועל אף תהליכי הדיגטציה בסביבתנו, נרצה לעבוד עם התלמיד הצעיר על פיתוח מיומנות בסיס זו כך שיוכל להתבטא באופן המיטבי כאשר יידרש במהלך חייו לכתיבה. בנוסף, לרוב נראה כי כתיבה עוזרת לנו לסדר את רעיונותינו ומחשבותינו המופשטות ובמקביל להעמיק ולהפנים מסרים.
כמו כל לקות, גם כאן יש מגוון של ביטויים, כלומר, רמות חומרה שונות. החל מקושי בארגון הדף, דרך כתב לא קריא שמצריך דרכי טיפול שונות ועד לקושי מוטורי משמעותי שמקשה מאוד על הפקת כתב תקינה ומצריך התאמה של הקלדה והכתבה במבחנים.
לרוב נראה ביטויים ללקות זו בתחילת בית הספר היסודי, אם כי ניתן לראות ניצנים כבר בגן באופן החזקת העיפרון, המספריים והחזקת וארגון הדף בעת ציור.
לקות למידה ספציפית בחשבון (דיסקלקוליה)
זוהי לקות נדירה יותר לעומת לקות למידה ספציפית בקריאה ובכתיבה. נראה קו-מורבידיות והשפעה גדולה להפרעות קשב וריכוז על לקות למידה זו.
מתמטיקה הינה שפה עם כללים וחוקיות. למקצוע המתמטיקה מאפיינים ייחודיים ההופכים אותו למוקד קושי למספר לא מועט של תלמידים. זהו מקצוע היררכי בו למידת ידע חדש נשענת על ידע קודם, מקצוע שדורש דיוק, כאשר רק תשובה אחת נכונה ואין דרכים שונות לנסחה. הלמידה נעשית ללא הקשר תכני, אין קשרי סיבה ותוצאה כמו בשפה ולכן יש מצע דל יותר להפעלת בקרה עצמית. זהו מקצוע שדורש קשב, זיכרון פעיל טוב ויכולת הפשטה. בנוסף, זהו מקצוע שנחשב כחשוב מאוד בחברה, כפותח דלתות וככזה שכל קושי בו מדאיג ולכן גורר לפעמים קשיים רגשיים שיכולים לבוא עד לידי מצב של אנטגוניזם.
אצל תלמידים עם דיסקלקוליה נראה לרוב פער בין יכולות החשיבה להישגים, איטיות, אימפולסיביות, ידע לא יציב, קשיים משמעותיים בזכירת עובדות הבסיס (תרגילי חיבור וחיסור עד 20, לוח הכפל), קושי בפתרון תרגילים בסיסיים ללא מחשבון או עזרים שניתן לספור אותם, קושי בהבנת וזכירת תבניות, קושי בזיכרון שמיעתי ועוד.
בגיל צעיר ובמקרים חמורים יותר נראה קושי בתפיסה כמותית כאשר הילד נדרש למנות שוב ושוב את העצמים שמולו ולא מצליח לזהות את כמותם (גם קושי לזהות את כמות הנקודות על קוביית משחק), בהמשך נראה קושי לזכור כמות ולהוסיף או לגרוע ממנה וצורך במניה מחודשת. ישנם תלמידים שלא יבינו את משמעות הפעולות ולא יצליחו להתאימן לסיפור החשבוני (כנדרש בעת מענה על שאלות מילוליות) ולא יבינו את המבנה העשורי ואת משמעות מיקומה של כל אחת מהספרות. בקרב מבוגרים יותר ובמקרים מורכבים נראה קושי בתפיסה של מספרים חיוביים ושליליים וצורך בליווי בעת עיסוק עם כסף וניהול חשבונות בנק.
לקות למידה ספציפית בהבנת הנקרא (מבינים חלשים)
זוהי לקות הלמידה הנדירה ביותר שמאובחנת, אך שכיחותה נחשבת לזהה לשכיחות הדיסלקסיה (כ10%). ישנם תלמידים רבים עם לקות זו שלא מאובחנים.
כדי להבין את הנקרא אנו נדרשים קודם כל ליכולת קריאה תקינה, להבנת המילים והרעיונות והמושגים המופשטים העומדים מאחוריהן. אנו מגייסים את מנגנון הקשב שלנו כדי להתמקד ולעבד רעיון בודד, מפעילים ניהול ובקרה פנימית כדי לעבור בין רעיונות לדכא או לעדכן אותם תדירות תוך כדי התקדמות הקריאה, זיכרון עבודה תקין כדי להחזיק את הרעיונות בזיכרון הנגיש כדי שתתאפשר מניפולציה עליהם וכן זיכרון לטווח ארוך תקין.
כאשר אנו קוראים משהו, הוא הופך להיות אקטיבי ונמצא במוקד הקשב שלנו. הזיכרון שלנו בנוי בצורת רשת ולכן, ברגע שרעיון אחד אקטיבי הוא מעורר רעיונות נוספים הקשורים אליו. זה התהליך המאפשר לנו לקשר בין הטקסט לידע המוקדם שלנו. ישנם רעיונות שיהיו חשובים יותר ונרצה להשקיע בהם יותר משאבים כדי לזכור אותם. לעומת זאת, ישנם רעיונות שוליים שמפריעים ומסיחים את הדעת אותם ננסה לדכא. הדיכוי קורה לפעמים באופן אוטומטי ולא תמיד נשלט, הוא גם קשור לחוויות אישיות שלנו ולמסננים הפנימיים שלנו. כאשר אנו קוראים אנו מנסים להבין על ידי כך שאנו מסיקים על דברים שלא כתובים בטקסט. אנו מרחיבים את הרעיון מעבר לייצוגו הכתוב בעזרת הידע המוקדם שלנו.
כשאנו קוראים חשוב להבין אם אנו מבינים או לא מבינים את הנקרא, כלומר לערוך בקרה וניטור תוך כדי קריאה. הקריאה וההבנה שלנו משתנות כאשר המטרות משתנות, למשל בעת קריאת פנאי, בעת למידה למבחן, לקראת פרזנטציה ועוד.
לקות למידה ספציפית בהבנת הנקרא מאופיינת במנגנוני קשב תקינים, קריאה תקינה, כלומר, מדויקת ושוטפת, ללא קשיים במנגנוני השפה הבסיסיים, ללא קושי תחבירי ברמת המשפט, אך עם חסך באוצר מילים, חסך בהבנת מילות קישור ובהקשרים בתוך פסקאות וביניהן. כל אלו מובילים להבנה נמוכה של הנקרא.
ממחקרים שונים עולה כי מבינים חלשים מבינים בדומה לבני גיל הצעיר מהם בשנתיים, אוצר המילים שלהם נמוך בהשוואה לבני גילם, כמו גם האינטליגנציה המילולית שלהם (בעוד זו הבלתי מילולית תקינה ויכולה אף להיות גבוהה מהנורמה) וזיכרון העבודה המילולי שלהם. הם מפעילים פחות בקרה תוך כדי קריאה, עושים פחות הקשרים עם ידע קודם ומכירים פחות את תבניות הטקסטים (הסיפורי והמידעי). לרוב נראה גם קושי בהבנת שיח דבור. לקות בהבנת הנקרא משליכה גם על יכולות אקדמיות אחרות כמו מתמטיקה ומדעים, על אף אינטליגנציה כללית ויכולות הסקה (לא ורבליות) תקינות. יתכן וקשר זה מתווך על ידי זיכרון עבודה חלש.
הפרעת קשב וריכוז
המושג קשב הינו רחב מאוד. קשב תקין הוא כזה שמאפשר לאדם להתרכז במה שיבחר על אף גירויים חיצוניים מחד, ולווסת את הקשב ולהפסיק להתרכז במשהו כאשר הקשב שלו נצרך לדבר אחר מצד.
מנגנון הקשב והריכוז במוח הינו רגיש לאספקת חמצן וקשור למגוון גנים, הוא מושפע מאוד מהגנטיקה שלנו. 86% מהשונות המוסברת בהפרעת קשב הינה גנטית. לאדם עם הפרעת קשב יש סיכוי של 50% להביא לעולם ילדים עם הפרעת קשב. בדרך כלל, בנים מאובחנים יותר מבנות ובגיל מוקדם יותר משום שלהם יש נטייה מוגברת לפיתוח הפרעת קשב וריכוז המלווה במרכיבים היפראקטיביים (ADHD), לעומת בנות שיאובחנו יותר כ"עפיפון" (ADD), ובגיל מאוחר יותר.
בהפרעת קשב וריכוז נראה שהמוח מתפקד באופן שונה לעומת אדם ללא הפרעה. החומר דופמין, המופרש באופן טבעי במוח, יופרש פחות בקרב אנשים עם הפרעת קשב וריכוז. בבדיקות הדמיה פונקציונליות, כמו EEG, נראה כי תאי המוח מאורגנים במסלולים פחות מסודרים ולכן יהיו פחות יעילים וגלי המוח יהיו איטיים יותר.
הפרעת קשב יכולה להיות מאובחנת על ידי נוירולוג, פסיכיאטר או רופא התפתחותי. לאבחון חשיבות מרובה משום שרק דרכו ניתן להבחין בין הפרעת קשב וריכוז הנובעת מתפקוד מוחי שונה לבין קשיי קשב וריכוז פונקציונליים שיכולים לנבוע מכאב מטריד, עייפות, חוסר פניות רגשית, קשיים בוויסות חושי, חרדה, מחשבות טורדניות, מצבים נפשיים שונים כמו דכאון, OCD ועוד. אבחון מקור קשיי הקשב ישפיע על אופן הטיפול בהם.
ממצאי מחקרים שונים מגלים כי ילדים ובוגרים עם הפרעת קשב לא מאובחנות ו/או לא מטופלות יראו נטייה גבוהה יותר לדימוי עצמי נמוך, לקשיים חברתיים, להתנהגויות מסוכנות, לקשיים אקדמיים ותעסוקתיים בהמשך ואף להתמכרויות לסמים קשים. גם ללא מתן טיפול תרופתי, המודעות להפרעת הקשב, של המאובחן עצמו ושל סביבתו ובעקבותיה התערבות התנהגותית הכוללת הדרכת הורים וצוות בית הספר, עשויה למתן את הנטיות הללו באופן משמעותי. טיפול תרופתי תורם לתפקוד תקין כך שבהדמיות מוחיות לא נמצא כל הבדל בין בוגרים עם הפרעות קשב תחת השפעה של ריטלין לבין בוגרים ללא הפרעות קשב.
משחקים ועזרים בתהליך הלמידה
אי שקט מוטורי הוא אחד הביטויים של הפרעת קשב וריכוז שמפריעים באופן משמעותי ללמידה של הילד עצמו וכן לסביבתו. נוכל לראות שיפור גדול בעזרת נשכנים שונים, פידג'טים לא מרעישים, כריות איזון וטבעות וצמידי עיסוי.
בקרב ילדים עם לקויות למידה ועם הפרעות קשב וריכוז נראה כי שילוב אמצעי המחשה ומשחקים תורמים להבנת חומר חדש ולהפנמתו באופן מובהק. בנוסף, חשוב לעשות במהלך הלימוד הפסקות מתוזמנות כדי למנוע מצבי עומס ותסכול. בהפסקות אלו מומלץ לשחק במשחקים שדורשים חשיבה בלתי מילולית כגון משחקי איזון, פאזלים וחידות עץ ומתכת ועוד.
במצבים של עומס רגשי ו/או חושי מומלץ להשתמש בערסל או שמיכת כובד שיקנו הרגשת עטיפה או לחילופין דווקא עזרים שיעזרו בהוצאת אנרגיות כגון טרמפולינה או שק אגרוף.
אדוה אפלבוים,
מומחית בלקויות למידה (אבחון וטיפול), MA
advonet3@gmail.com