הפרעה בוויסות החושי- (SMD (Sensry Modulation Disorder

וויסות חושי הוא היכולת לווסת את עוצמת הגירוי החושי הנקלט במוחנו. בתהליך הוויסות נוצר ארגון של החוויה החושית בפרופורציות מתאימות, כך שהתחושות השונות שאנו חווים ברגע מסוים לא יפריעו לנו בהתנהלות ובתפקוד היומיומי. אצל מרבית האנשים יכולת הוויסות החושי היא מולדת ואוטומטית, היא מתפתח באופן טבעי, ואינה מצריכה מאמץ.

אצל כ10 אחוז מהאוכלוסייה קיימת לקות בוויסות החושי- המוח אינו מצליח לתרגם ולארגן בצורה יעילה את המידע החושי, ומתקבל מצב בו עיבוד שגוי של גירויים מביא לקשיים ממשיים בתפקוד היומיומי. קשיים אלו מתבטאים במגוון רחב של תגובות לא אדפטיביות ולא פרופורציונאליות לעוצמת הגירוי.

קושי בוויסות חושי יכול לבוא ליידי ביטוי באחד או יותר מהמערכות הבאות: מערכת הראיה, מערכת השמיעה, מערכת הטעם, מערכת המגע השטחי ומערכת הריח. שתי מערכות נוספות הן מערכת המגע העמוק הנותנת לנו מידע אודות מנח ותחושת הגוף במרחב, ומערכת שיווי המשקל והתנועה הנותנת לנו מידע אודות תנועתיות הגוף במרחב ומיקום הגוף ביחס לקרקע ולכוח הכובד.

תסמיני ההפרעה בוויסות החושי מופיעים אצל רבים מהאוכלוסייה, אך מוגדרים כהפרעה כאשר הם משפיעים על חיי היומיום ופוגעים באיכות החיים.

בקצה האחד נמצאת רגישות היתר או תגובתיות היתר התחושתית- זהו מצב בו הגירויים נחווים על ידי האדם בעוצמות גבוהות או חזקות מידי. כל גירוי יהיה נתפס כעוצמתי מאוד- ליטוף מרגיש כמכה, דיבור וצחוק  מעט רמים נחווים כצעקות. ישנה הימנעות, למשל, ממגע של דשא או חול, קיימת רגישות יתר לרעשים, למרקמים שונים, לטעמים ולריחות. ישנה רתיעה ממגע של אנשים והימנעות ממקומות הומים כמו מופעים וקניונים. שהייה או חשיפה למצבים אלו מובילות לרוב לתגובות לא פרופורציונליות או לדפוס הימנעותי הנתפסים בעיני הסביבה פעמים רבות כחוסר חברותיות.

חשוב לציין כי ישנה שכיחות גבוהה למצבים בהם אדם יחווה קושי בשני הקצוות- תת רגישות תחושתית בתחומים מסויימים, ובו בזמן רגישות יתר בתחומים אחרים.

מי מאבחן וכיצד מטפלים?

ההערכה המקצועית בתחום הוויסות החושי נעשית על ידי מרפאים בעיסוק ובסופה מתקבל פרופיל תחושתי אשר על פיו נבנית תוכנית טיפול וניתנות המלצות להקלה. הטיפול כולל התאמות סביבתיות, התאמת פעילויות ושימוש באסטרטגיות ספציפיות כגון דיאטה סנסורית, זימון חלופות סנסוריות נורמטיביות וחשיפה הדרגתית ומבוקרת לגירויים.

בכל מצב חשוב לזכור כי מדובר בהפרעה אורגנית ממשית ולפיכך אין מקום לכעס או להתמקדות בתוצרים.

דיאטה סנסורית אינה דיאטת מאכלים, אלא תפריט חושי מאוזן הנבנה על סמך הפרופיל התחושתי וכולל פעילויות מתוכננות המספקות את הצרכים התחושתיים השונים.

מטרת הדיאטה היא לווסת באופן מבוקר את הקלט החושי ועל ידי כך לשפר התפקוד בסביבות השונות. בתכנון הדיאטה רצוי להתייחס ולהקפיד שהפעילויות החושיות המובנות יבוצעו אחת לשלוש- ארבע שעות בזמנים קבועים כאשר אורכה המומלץ של כל פעילות היא בין 5 ל10 דקות

התרגול החוזר במהלך היום מאפשר את קבלת ה"מזון " התחושתי הנדרש לו ולהרגיל את הגוף למענה תחושתי-מוטורי באופן סדיר ועקבי.

פתרונות ומענים אפשריים

1. קושי בוויסות אוראלי- עד גיל שנתיים שלוש, תהליך החקירה האורל-מוטורית מתרחש באמצעות הכנסת חפצים לפה ולעיסתם ונחשב כחלק התפתחותי תקין. אולם כאשר התופעה ממשיכה בגילאים מבוגרים יותר ומתבטאת, למשל, בלעיסת חולצות, אכילת קצות עיפרון או נשיכת חפצים, אפשר ורצוי לספק את הצורך באמצעים מהנים ומקובלים יותר.

פתרונות אפשריים: נשנוש זמין של מזונות קשים חתוכים בצורה מאורכת או מזונות ללעיסה מתמשכת כגון גומי או מסטיק יספקו את הצורך ויפחיתו שימוש במוצרים אחרים.

ניתן גם לנפח בלונים, להפריח בועות סבון או לשחק במשחקי קולות כגון זמזום או צקצוק בלשון.

כמו כן, קיימים מוצרים ייעודיים המקלים ומספקים את הגירוי הדרוש: שימוש בכיסוי מיוחד לעיפרון העשוי מסיליקון והמיועד לנשיכה, שימוש בשרשראות או צמידים המיועדים לנשיכה, משחק נשיפה, צחצוח שיניים במברשת חשמלית מיוחדת לילדים 3D​

2. קושי בוויסות וויזואלי- קושי בתחום זה יבוא לידי ביטוי לרוב ברגישות מוגברת לאור, בתחושת סינוור או בעיבוד לקוי של עוצמת צבעים.

אדם החווה קושי זה יכסה את עיניו בחשיפה לאור חזק, ילדים עלולים לפרוץ בבכי במעברים ממקום חשוך/מוצל למקום מואר ויופיע קושי בקשב וריכוז בסביבה עמוסת צבעים.

פתרונות אפשריים: שימוש במשקפי שמש, חבישת כובע מצחייה, שינה עם כיסוי עיניים ותרגול מעברים בתאורה בצורה מבוקרת

3. קושי בוויסות שמיעתי- קושי זה בא לידי ביטוי ברגישות גבוהה לרעש. הדבר גורם לכך שמשימות יומיומית אפילו השגרתיות  ביותר כמו ללכת לחוג, להסתובב בקניון או לשבת בארוחה משפחתית הם בגדר סיוט…

הביטויים ההתנהגותיים לרגישות לרעש הם הימנעות מסביבה רועשת, כיסוי האוזניים, עצבנות, חוסר ריכוז או בכי בסביבה רועשת.

פתרונות אפשריים: עמעום עוצמת הרעש ע"י אוזניות מפחיתות רעשים או אטמי אוזניים.  אביזרים אלו יכולים לעזור לספוג את הרעשים  הסביבתיים שכל כך מטרידים את בעלי רגישות היתר. יש לקחת בחשבון  שעלול להיות קושי בשימוש של אטמים או אוזניות עקב מרקמם. ודאו כי כריות המגן של האוזניות יהיו מספיק גדולות כדי לכסות את האוזניים ולא ללחוץ עליהן.

4. קושי בוויסות מגע שטחי- ישנם 2 סוגי קשיים בוויסות המגע השטחי: האחד הוא תת רגישות תחושתית המתבטאת בקליטה חלשה מידי של מגע שטחי וצורך בגירוי חזק יותר לשם התחושה.

פתרונות אפשריים: הליכה ברגליים יחפות על דשא, הליכה על חול, התלכלכות בצבע או משחק בבוץ. כמו כן, שימוש מותאם באביזרים ייעודיים יספק את הצורך החושי -מברשת סנסורית, אביזרי עיסוי, משטחי דריכה במרקמים שונים או אריחי נוזל מיוחדים, משחק בחול קינטי או בבצק נמתח מיוחד.

5. בקצה השני של הקושי נמצאת רגישות היתר למגע שטחי המתבטאת בתחושת אי נוחות עד כאב ממגע של בדים במרקמים שונים כגון ג’ינס או צמר, מדריכה על דשא או חול או ממגע של אדם אחר. גם פעילויות כגון חפיפת ראש, גזיזת ציפורניים או הסתרקות עלולים להיחוות כמציקים.

פתרונות אפשריים: בחירת בגדים מחומרים נעימים, גריבת גרביים ללא תפרים וגזירת תוויות מהבגדים. שימוש באביזרים ומוצרים ייעודיים לצורך אימון וחשיפה הדרגתית לעוצמות מגע שונות - מברשת סנסורית, אביזרי עיסוי ומשטחי דריכה במרקמים שונים.

7. קושי בוויסות מגע עמוק- גם כאן, ישנם 2 סוגי קשיים האחד הוא תת רגישות בו ישנו צורך חושי המתבטא בחיפוש מצבים המדמים מגע עמוק כגון שכיבה מתחת לערימת שמיכות, הידחקות למקומות צפופים כגון פינות, רצון בעיסויים חזקים וכדומה.

פתרונות אפשריים: מתן מגע עמוק באמצעות עיסויים חזקים ולחיצות על הגוף, שימוש באביזרים ייעודיים המדמים מגע עמוק כגון מוצרי כובד: שמיכת כובד המאפשרת רוגע גופני, לבישת ווסט כובד, לבישת בגד גוף סנסורי או שימוש באביזרי עיסוי שונים.

מהצד השני, רגישות יתר למגע עמוק באה לידי ביטוי בתחושת כאב או אי נוחות מחיבוקים, מלבישת בגדים צמודים או מכל מגע אחר המפעיל לחץ על הגוף.

פתרונות אפשריים: הפחתת החשיפה למגע לוחץ למשל ע"י לבישת בגדים רחבים, אימון וחשיפה הדרגתית לעוצמות מגע שונות באמצעות שימוש באביזרים ומוצרים ייעודיים - מברשת סנסורית, אביזרי עיסוי ומשטחי דריכה במרקמים שונים.

8. קושי בוויסות ווסטיבולרי- המערכת הוסטיבולרית (שיווי משקל ותנועה) נותנת מידע אודות תנועתיות הגוף במרחב ומיקום הגוף ביחס לקרקע ולכוח הכובד.

תת רגישות במערכת זו גורמת לחיפוש אחר פעילויות אקסטרים העלולות להיות מסוכנות כגון טיפוס למקומות גבוהים או הסתובבות מהירה בקרוסלה. פתרון מעשי המהווה תחליף לפעילויות מסוכנות הוא שימוש באביזרים ייעודיים כגון ערסל סנסורי, לוח איזון, צלחת ווסטיבולרית, מסלול אבנים או משטח קפיצה ייחודי.

בקצה השני נמצאת רגישות היתר העלולה להתבטא בבחילות, כאבי בטן או הקאות בזמן נסיעה, בזמן תנועה סיבובית או מהירה, ובשהייה בגובה. ישנו חשש מאיבוד שיווי משקל או נפילה, וחיפוש אחר תמיכה באחיזה או היצמדות לקיר או אדם אחר.  

פתרונות אפשריים: חשיפה איטית ומבוקרת למצבי קושי לצורך הרגלה הדרגתית של הגוף לתחושות השונות, שימוש באביזרים ייעודיים לצורך אימון ותרגול כגון צלחת ווסטיבולרית או ערסל סנסורי.

9. קושי בוויסות הטעם והריח- בתחומים אלו תת רגישות תתבטא באכילת מאכלים עם טעמים עזים וחיפוש אחר ריחות חזקים, בעוד שרגישות יתר תתבטא באבחנה חדה של ריחות וטעמים ודחייה מטעמים וריחות חזקים שחשיפה אליהם יכולה להוביל לכאבי ראש, בחילות והקאות.

.