חרם חברתי בקרב ילדים

"בתור ילדה עברתי חרם חברתי, הייתי בת בערך 8 ובבית הספר כנראה עצבנתי את מלכת הכיתה והיא החליטה להסיט את כל ילדי הכיתה נגדי, היא סיפרה לכולם שאני מסריחה ושיש לי כינים. הם כל הזמן צחקו עליי, קראו לי בשמות גנאי והשליכו לעברי ניירות מקומטים. בהפסקות הייתי מעבירה את זמני לבד ודמיינתי שיש לי חברות ושכיף לי. אך האמת הייתה שלא היה לי כיף בכלל, חיכיתי שיגיע כבר סוף היום. הרגשתי נורא באותו הרגע, הרגשתי שאני רוצה לקבור את עצמי, שעדיף שאמות.

המורים לא ממש ידעו איך להתמודד עם זה ובבית, ההורים שלי בכלל לא ידעו על זה כי לא סיפרתי להם, פחדתי שיכעסו עליי, שידברו עם המורה שלי או גרוע מכך שיתקשרו להורים של הילדים שעשו עליי חרם, אז פשוט שתקתי וסבלתי בשקט".

פעם הנושא של החרמות החברתיים היה מושתק ורבים מהילדים שסבלו מנידוי בחברה סבלו זאת בדממה ופעמים רבות אף אחד לא היה מודע שהילד עובר דבר כל כך נורא. כיום המודעות לכך הרבה יותר גדולה, ניתן להודות על כך למדיה החברתית (לפחות על זה:)) ולמודעות הרבה לנושא בקרב הורים, הילדים ואנשי החינוך.

סיפורים מסוג זה גורמים לכם לבטח צמרמורת כי במיוחד כהורים אנחנו לא מאחלים לאף ילד לעבור דבר כזה. לכן חשוב שתכירו את כל הפרטים לגבי חרם חברתי ודרכי התמודדות עם התופעה ועל כך נדבר במאמר הבא.

אז מהו בעצם חרם חברתי בקרב ילדים?

חרם או במילים אחרות נידוי חברתי הוא מצב שבו קבוצה של ילדים (בדרך כלל חברים) המתארגנים לנדות אחד מחברי הקבוצה בצורה פוגענית. זה יכול להיות על ידי התעלמות טוטאלית ממנו, אלימות פיזית, התבטאויות גסות ופוגעניות כלפיו, הפצת מידע כוזב על אותו חבר, רכילות, הקנטות ועוד.

האם יש סיבה לקיום חרם חברתי?

נכון, זה נשמע אבסורדי, איזו סיבה כבר יכולה להיות למעשה כל כך מרושע? 

יש לא מעט מחקרים בנושא המעידים שהסיבות לחרמות חברתיות בקרב ילדים יכולות להיות גם מהסיבות הבאות:

גורמים פסיכולוגיים בתת מודע:

1. אכזריות של ילדים - כידוע, ילדים, כמה שהם יכולים להיות תמימים וטהורים כך הם גם יכולים להיות במקרים מסוימים רעים ואכזריים כלפי חבר השונה מהם בצורה כזו או אחרת: אם זה בצבע העור, בהתנהגות, בתחביבים, באופן הלבוש, במצב הסוציו-אקונומי וכו… בואו נודה הנורמות החברתיות אינן מקלות עם המצב.
2. שמחה לאיד - זהו מצב שבו כבר בעודם ילדים, טבע האדם בנוי בצורה שבה הם יעדיפו לצפות באדם שקורה לו משהו רע מאשר לראות אדם שמקבל חיזוק חיובי או פרס. לכן בלא מעט מקרים, יש ילד או שניים שמתחילים את הנידוי החברתי והרחרים מצטרפים אליהם כעדר כבשים.
3. שנאת חינם - כן, כפי שאנו כיהודים יכולים לומר בוודאות - זה קיים במוח האנושי. חרם הוא הרי שנאת חינם מובהקת כי אין באמת סיבה לנדות ילד חף מפשע נכון?

גורמים קבוצתיים:

שעירים לעזאזל - ילדים עוצרים בתוכם הרבה תוקפנות כי הם צריכים לרצות את ההורים, להתנהג יפה בבית הספר, לכבד חוקים ועוד… במקרים רבים, כאשר ילדים מצויים בקבוצה הם מחפשים תמיד "שעיר לעזאזל", עליו יוכלו לנקז את כל הכעסים הפנימיים שבתוכם.

מה בדיוק קורה בעת חרם חברתי?

בחרם חברתי אין מקום או שעה ספציפיים, אך הסיטואציות מתרחשות בעיקר בבית הספר או באירועים הקשורים לחברים מהכיתה:

1. בהפסקות - בדיוק בזמן בו חצר בית הספר הומה אדם והמורים לא מצליחים לשים לב לכל פרט קטן. בהרבה מן המקרים הבריונים מבצעים פעולות נידוי בשירותים של בית הספר מכיוון שמדובר על ממקום יחסית קטן וחסוי.
2. בימי הולדת - לא פעם שמענו על מקרים בהם יש ילד או ילדה שהיו היחידים שלא הוזמנו למסיבת יום הולדת, או במקרים אחרים שערכו מסיבת יום הולדת אך אף ילד לא טרח להגיע.
3. במדיות השונות לאחר הלימודים - אם זה בוואטסאפ הכיתתי, ברשתות החברתיות השונות כאשר במקרים חמורים יותר פורסמו תמונות מבישות של המנודה.

מי הם הילדים שנוטים בדרך כלל לחוות חרם חברתי?

כהורים, אינכם יכולים למנוע לגמרי את האפשרות שילדכם יעבור נידוי חברתי, אך מומלץ שתהיו ערניים לשינויים התנהגותיים שלהם והלימודיים כי כשילד עובר נידוי הוא בדרך כלל הופך להיות "ילד  אחר" ואם לא תהיו עסוקים רק במירוץ החיים תוכלו לזהות זאת.

ילדים שנוטים לעבור חרם חברתי יהיו בד"כ:

• ילדים קצת שונים מהשאר - ניתן לכנות אותם "מוזרים".
• ילדים היפראקטיביים שמפריעים בכיתה.
• ילדים עם קושי בויסות חושי.
• ילדים חרדתיים.
• ילדים הסובלים מעודף משקל או מתת משקל.

• אם הילד משתף אתכם במה שהוא עובר - השתדלו שלא להיות קיצוניים כמו: לקלל את המחרימים, להרים את הקול, לומר שההורים שלהם חוצפנים ועוד. זה עלול להחמיר את מצבו הנפשי של ילדכם. השתדלו להישאר רגועים ופשוט להקשיב לילד, להסביר להם שלא מגיע לאף אחד לעבור דבר כזה והכי חשוב מומלץ להעצים אותם ולספר להם על כל התכונות החיוביות המצויות בהם כבן/בת אדם.

• דרך מצוינת להפיג את המתח היא באמצעות משחקי ריפוי בעיסוק שבעצם מסיטים את המחשבות השליליות המצויות בדבר החרם לעיסוק שונה, מלהיב ומשעשע  כמו משחקי חול קסם, גליל עיסוי או קוצים למסאג' כיפי.

• ריכשו עבורם צעצוע להפגת מתחים דוגמת כדורי מעיכה, שק אגרוף, מברשות סנסוריות וכדומה. זה יכול בהחלט לעזור.

• דבר חשוב שאין להקל בו ראש הוא לשוחח עם הילדים ולהסביר להם שישנם מצבים שאינם בשליטתם אך יש דברים שכן. לדוגמא: העובדה שהילדים מציקים להם אמנם לא בשליטתם אך האופן שבו הילד יגיב הוא בשליטתו בלבד. 

• עדיף שתימנעו מלהתערב בצורה ישירה בנושא החרם - אל תתקשרו להורים של הילדים המחרימים, סביר להניח שאם הילדים שלהם מתנהגים בצורה הזו, זה נובע באיזשהו מקום מההתנהגות ההורית שלהם עצמם. לכן התערבות כזו לא תעזור אלא רק יכולה להזיק. 

• שתפו את בית הספר בסיטואצית  החרם ואפשרו להם להיות חלק בטיפול בבעיה.

• הרחיבו את עולם הקשרים החברתיים של הילד על ידי כך שתרשמו אותו לחוגים או קבוצות פעילות שמעניינות אותו כמו: קבוצות ספורט, חוגי חשיבה, תנועות נוער ועוד.

• כך הוא יבין שאין רק את חברי בית הספר, הוא יצור חברויות חדשות וירגיש מוערך מחדש. 

אם אתם נמנים מבין אלה שילדם עבר או עובר חרם חברתי, דעו שאתם לא לבד ויש מגוון אפשרויות להורדת סף הלחץ מהמעמסה הרישית שילדכם עובר.  באתרנו D-STORE  קיימים מוצרים רבים כמו משחקי ריפוי בעיסוק שמפיגים מתחים ומרפאים את הכאב הפנימי על ידי עיסוקים אחרים.