תפקודים ניהוליים

התפקודים הניהוליים מורכבים מאוסף של יכולות הנתפסות כפשוטות יחסית לביצוע אצל אלו שלא חווים את הקושי, אך מקשות מאוד על התפקוד היומיומי בקרב הלוקים בקשיים בתחום זה. הקשיים באים לידי ביטוי בתחומים הבאים:

•  ניהול זמן- היכולת לתכנן ולנהל לוח זמנים וסדר יום, יכולת זו מורכבת מהערכת זמני פעולות, תיעדוף פעולות וקבלת החלטות- מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, וארגון על פי סדרי פעולות- מה בא לפני מה.
• ניהול עצמי – היכולת לוויסות הרגשי, לשליטה עצמית, ולפעולה באופן מחושב ולא אימפולסיבי.
• הפעלת שיקול דעת- היכולת לצפות ולהבין השלכות של פעולות ומעשים, וכן הפעלת שיקול דעת בבחירת מטרות
• בקרה עצמית-היכולת לבחון את הביצועים או ההתנהגות, להפיק מסקנות ולפעול על פיהן.
• מוטיבציה – היכולת להתמיד, היכולת להתחיל משימות ולסיימן
• פתרון בעיות – היכולת להתארגן מחדש ולראות דרכי פעולה שונות כאשר דברים אינם מתרחשים לפי התכנון.
• זיכרון עבודה – היכולת לקליטת ועיבוד המידע לזיכרון, ויכולת שליפתו בזמן הנכון לצורך יישום ושימוש יעיל בו

חשוב לציין שתפקודים ניהוליים לא תקינים אינם אבחנה העומדת בפני עצמה, אלא מדובר במצב המתלווה להפרעות כגון הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, אוטיזם, לקויות למידה, קשיים רגשיים ונפשיים ועוד.

פגיעה בתפקודים ניהוליים אינה קשורה לרמת המשכל ויכולה להתקיים גם בקרב אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה מאוד.

אצל אדם עם תפקודים ניהוליים נמוכים יופיע קושי ניכר בפעילויות יומיומיות, גם בסיסיות, הדורשות יכולת התארגנות ותכנון. למשל בהתארגנות בוקר הדורשת ביצוע רצף פעולות יעיל כדי לצאת בזמן מהבית, ביציאה מהבית עם ציוד בסיסי או נדרש, בעמידה בלוחות זמנים, בפעולות כגון סידור החדר, תכנון נסיעה או עריכת קניות, בניהול כספים והתנהלות פיננסית, בהרגלי עבודה, ביכולת לשמור על איזון ותיעדוף בעיסוקים ועוד.

כמו כן, ליכולות ניהוליות תקינות יש חשיבות רבה בעידן הווירטואלי, שבו ישנו צורך ביכולת לסינון מידע, בידיעה כיצד להתנהל ווירטואלית מול מוסדות כגון בנקים או קופת חולים, ובעמידה בדרישות בירוקרטיות כאלו ואחרות.

 כאשר ישנה פגיעה או הנמכה בתפקודים הניהוליים, הפעולות הללו, הנראות כביכול פשוטות לביצוע, הופכות לקשות, מורכבות ומסובכות.

 ללא הכוונה, אימון ושיפור בתפקודים הניהוליים, ביצוע הפעולות במקרה הטוב לוקה בחסר ולא יעיל, ובמקרה הרע גורם להימנעות עקב כישלונות עבר או חרדת ביצוע.

 היות שמדובר ב"קושי שקוף" ללא סממנים חיצוניים, הסביבה שאינה מודעת לקשיים מציבה דרישות וציפיות שאינן מותאמות ליכולת הביצוע, דבר המועד מראש לכישלון, תסכול והערכה עצמית נמוכה.

 ילדים, נוער ומבוגרים המתקשים בתפקודים ניהוליים, מתויגים לעיתים קרובות כעצלנים, חסרי יוזמה, אימפולסיביים, ומניפולטיביים, נוצר רושם שהם לא לומדים מטעויות ולפעמים מתקבלת תחושה שהם עושים דווקא.

 פעמים רבות הם שוכחים משימות ודוחים מטלות  ולרוב לא יתמידו ולא יסיימו מטלה שהתחילו.

מאחר ותכנון וחשיבה מראש מאתגרת אותם, הם נוטים להתמקד ב"כאן ועכשיו" ולעיתים קרובות הם פשוט מוותרים מראש או נמנעים מפעולות ויכולותיהם אינן באות לידי ביטוי.

 קשיים בתפקודים ניהוליים ניתנים לרוב לאיתור כבר בגיל הגן או בכניסה לבית הספר, ועבודה על שכלולם מגיל צעיר תשפר רבות את התפקוד במשימות החיים ואת איכות החיים.  

השיפור והאימון נעשה דרך יצירת אסטרטגיות חיצוניות יום יומיות ומותאמות אישית, כגון שימוש תדיר ביומן, הכנת רשימות, ביצוע תזכורות ועוד, כאשר המטרה היא לגשר בין הפער הקוגניטיבי לביצועי, ולאפשר תנאים ברורים ומובנים לביצוע.

 דרך יעילה להתמודדות היא "לפרק" מטלה לפעולות המרכיבות אותה ולרשום שלבים לביצועה. למשל, מטלה כמו סידור וניקיון החדר תבוצע באמצעות רישום מראש של כל הפעולות הנדרשות לפי סדר הגיוני, והכנת חומרי הניקוי מראש. לאורך הביצוע כל פעולה שנעשתה תסומן בוי. דוגמאות נוספות: התארגנות בוקר תהיה מלווה בפירוט הפעולות הנדרשות לפי סדרם והקצבת זמנים מראש לכל פעולה. למניעת מצבים של שכחת ציוד ניתן להכין שלט "רשימת ציוד ליציאה מהבית" ולתלות על הדלת, לניהול סדר יום, מטלות ותכנון חודשי או שבועי ניתן להשתמש בלוחות מחיקים ייעודיים וכמובן באפליקציות בטלפון הסלולרי.

חשוב לזכור שלרוב אדם עם תפקודים ניהוליים לקויים יתקשה לפתח וליצור אסטרטגיות כאלו באופן עצמאי ויזדקק לעזרה ותיווך בתכנון, בבנייה ובבדיקת היעילות שלהן. מטרת השימוש היומיומי באסטרטגיות אלו היא הטמעתן בהתנהלות השוטפת, אשר תוביל לשיפור ביכולת הביצועית.

שיטה נוספת אשר פותחה בבית הספר לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים נקראת COG-FUN. שיטה זו מיועדת לילדים, מתבגרים ומבוגרים המאובחנים ב ADHD

מדובר בטיפול קוגניטיבי תפקודי אשר פונה לחסמים הקוגניטיביים, הרגשיים והסביבתיים כפי שבאים לידי ביטוי בהקשר של תפקודי יומיום. 

מטרות הגישה היא לקדם את איכות החיים של המתמודד ומשפחתו, לשפר השתתפות בעיסוקים שונים ביומיום, להקנות אסטרטגיות ניהוליות להתמודדות עם אתגרים אופייניים להפרעת קשב, לקדם  מודעות לקושי על ידי הקניית ידע ולמידה באמצעות התנסויות מבוקרות, לספק חוויות הצלחה ומסוגלות בפעילויות יום-יומיות ולהכשיר הורים כמתווכים בתהליכים הטיפוליים. מדובר בתהליך טיפולי למידתי אשר משלב בתוכו עניין והנאה- ומכאן שמו.

רק מרפאות בעיסוק שעברו הכשרה וקיבלו תעודת מורשה טיפול בגישת Cog-Fun מורשות לטפל בגישה זו.