איך אפשר לעזור לילדים להתמודד עם חרדה חברתית?
איך אפשר לעזור לילדים להתמודד עם חרדה חברתית?
חרדה חברתית היא יותר מסתם ביישנות. ילדים עם חרדה חברתית חשים אי נוחות במסגרות חברתיות ובמקרים מסוימים היא עלולה להפריע ליכולתם לבצע משימות יומיומיות. ריכזנו לכם את כל מה שהורים צריכים לדעת על מנת להתמודד עם התופעה. האם ילדכם מרגיש מאוד לא בנוח במסגרות חברתיות? במקרים מסוימים אפשר להניח שהם פשוט מופנמים יותר מילדים אחרים. אבל במקרים מסוימים אין מדובר על ביישנות רגילה, אלא על ביישנות יתר אשר עלולה להעיד על הפרעת חרדה חברתית.
מהי חרדה חברתית?
חרדה חברתית היא מצב בריאותי נפשי שבו אינטראקציות חברתיות עלולות לגרום לעלייה למתח וחרדה. חלק מהילדים עם ההפרעה דואגים במידה בלתי סבירה לגבי פגישות או שיחות עם אנשים והם כל הזמן חוששים להיות נבוכים, נשפטים לרעה או דחויים. אחרים יכולים להיות מודאגים מלדבר לפני קהל או להופיע בפניהם, כמו לדוגמא: כשילד נמנע וחרד להציג מצגת. חרדה חברתית לפעמים מקשה על השלמת משימות יומיומיות כמו ללכת לבית הספר, לדבר עם ילדים בני גילם, להשתמש בשירותים ציבוריים ועוד. זו הסיבה שהורים צריכים להכיר את הסימפטומים המעידים על חרדה חברתית ולטפל בהתאם בעת הצורך.
תסמיני חרדה חברתית אצל ילדים
רופאים בתחום מסבירים שתסמיני חרדה חברתית מתחלקים לשלוש קטגוריות: התנהגותית, רגשית ופיזית. הם גם מוסיפים שהורים מכירים את ילדיהם הכי טוב, אז יש לשים לב לכל דבר יוצא דופן. להלן כמה מהסימנים הנפוצים ביותר של חרדה חברתית אצל ילדים:
תסמינים התנהגותיים
1. כאשר הילד שלכם נמנע ממצבים חברתיים מסוימים כמו הליכה לשירותים ציבוריים, שיחה עם מורים או השתתפות במסיבות יום הולדת.
2. אם הילד שלכם שואל שאלות קבועות כדי לנסות להירגע כמו למשל: "מה אם אני אגיד את הדבר הלא נכון בכיתה?" "מה עלי לעשות אם יקרה משהו מביך?", "מה אם הילדים לא ירצו לשחק איתי בהפסקה?"
3. אם לילד/ שלכם יש קושי ביצירת חברים או בשיח עם בני גילו.
4. אם הילד מסרב לדבר במצבים מסוימים.
5. אם הילד מדבר ממש בשקט, אפילו בלחש ונמנע ממגע עין.
6. סירוב ללכת לבית הספר, במקרים קיצוניים.
סימפטומים רגשיים
1. פחד לפגוש או לדבר עם אנשים. המצוקה יכולה להתחיל ימים או שבועות לפני אירוע.
2. דאגה מתמדת לגבי מבוכה או שיפוט של אחרים, כולל דאגה להיראות מפוחד.
3. מודעות עצמית קיצונית במסגרות חברתיות.
4. הרגשת חוסר אונים, עצב או כעס במסגרות חברתיות.
תסמינים פיזיים
התפרצות זעם או התנהגות דביקה לפני/במהלך אירועים חברתיים.
תסמינים גופניים כמו: הזעה, בחילה, רעד, הסמקה, סחרחורת או קצב לב מהיר.
תסמינים אלה מתרחשים לעתים קרובות במצבים חברתיים שילדים רואים אותם כמפחידים והם עלולים במקרים קיצוניים להוביל להתקפי פאניקה.
חשוב לציין שההפרעה מופיעה באופן שונה אצל כל ילד וילד. לחלקם יש תסמינים בכל המצבים החברתיים, בעוד שלאחרים יש טריגרים ספציפיים הגורמים להתפרצות החרדה, כמו אכילה בציבור או דיבור לפני כל הכיתה.
מה גורם לחרדה חברתית אצל ילדים?
לדברי רופאים מומחים בתחום, הגיל הנפוץ ביותר להופעת חרדה חברתית הוא סביב גיל 13. זה הגיוני כשחושבים על אירועי החיים העיקריים המתרחשים בתקופה זו.
להלן מס' סיבות הגורמות לחרדה חברתית אצל ילדים:
1. תחילת גיל ההתבגרות, עזיבה של בית הספר היסודי וכניסה ראשונית לחטיבת ביניים.
2. חווית לחץ חברתי וכו'. יחד עם זאת, ילדים צעירים מגיל 8 או 9 גם עשויים לחוות תסמינים של חרדה חברתית, אבל מה בעצם גורם לה?
ישנם ילדים בעלי נטייה לחרדה מלידה. המוח שלהם רגיש יותר לסכנה הנתפסת, מה שמעורר תגובות דרמטיות של הילחם או ברח.
3. גם גנטיקה עשויה לשחק תפקיד; מחקרים על תאומים הראו שייתכן שיש מרכיב גנטי בחרדה ודיכאון המתבטאים כתכונות תורשתיות.
4. גורם נוסף עשוי להיות הסביבה של ילדכם. במילים אחרות, אם לאחד ההורים או לשניהם יש הפרעת חרדה, הם יכולים להתחקות אחר התנהגות חרדה זו שכן לילדים יש קליטה מהירה והם נוהגים לחקות את התנהגות הוריהם.
טיפול בחרדה חברתית בבית
ילדים עם חרדה חברתית עשויים שלא להראות סימנים המעידים על כך בבית, כך שהורים עלולים לא להבין שמשהו לא בסדר. מורים עשויים גם לפטור חרדה חברתית כביישנות אופיינית. זה עשוי להסביר מדוע ילדים מסוימים יכולים לחיות במשך שנים ללא אבחנה.
אם ילדכם מציג סימנים של חרדה חברתית, בדקו את אפשרויות הטיפול בבית, לא תמיד הפתרון הראשוני הוא טיפול תרופתי, ישנן פתרונות נוספים כמו מוצרים לריפוי בעיסוק שיכולים בהחלט לעזור לילדכם להתמודד עם החרדה.
פסיכולוגים רבים ממליצים על תקשורת והכנה במקרים בהם יש סיכון להתפרצות חרדה חברתית כמו בריונות חברתית שהילד נחשף אליה, מוות במשפחה גירושי ההורים או אירועים דרמטיים אחרים.
הסבירו לילד למה עליו לצפות. לדוגמה, אם ילדכם עצבני לקראת כניסתו לבית ספר חדש, תוכלו לעזור לו על ידי מתן תיאורים מפורטים, לדוגמא: "אנו נסיע אותך לשם ב-8 בבוקר ונאסוף אותך ב-13 בצהריים. אתה תפגוש את המורה שלך ואת חבריך לכיתה. השכן שלנו איתן יהיה שם גם".
העובדה שהילד יודע למה לצפות יכולה לעשות הבדל עצום בתחושות שלו.
במידה ואתם מתכננים ללכת למפגש חברתי רועש כמו מסיבת יום הולדת למשל, תוכלו לרכוש עבורו אוזניות מבודדות רעשים שיסייעו לו לבודד את הרעש הסביבתי ובכך הוא מרגיש רגוע יותר.
שוחחו עם ילדכם
שאלו אותם בדיוק מה גורם להם לעצבנות ואז עשו סיעור מוחות בהתאם לסיטואציה. לדוגמה, אם הם מודאגים מלדבר עם תלמידים אחרים בארוחת הצהריים, תנסו ללמד אותם דרכים להרגעה עצמית במקרה שהחרדה תופיע כגון נשימות עמוקות, דמיון מודרך או שימוש במוצרי הרגעה כמו שמיכת משקל. בשמיכת הכובד למשל הוא יוכל להשתמש לפני הגעה למפגש חברתי או לאחר סיטואציה חברתית על מנת להירגע ולהיטען מחדש.
לתרגל מצבים חברתיים ולא להימנע מהם
למרות שאתם רוצים להגן על ילדכם, אל תיתן לו להימנע לחלוטין ממצבים חברתיים. למשל, לתת להם להימנע מלהזמין בעצמם את המנה במסעדה, אולי לא נראה כמו עניין גדול בטווח הקצר, אבל זה מחזק את הפחדים שלהם. כדי להתגבר על החרדה, ילדכם יכול לנסות לעשות צעדים התחלתיים: הם יכולים להתחיל באמירת "תודה" כאשר המלצר מגיש להם. אחרי כמה שבועות, הם יכולים להזמין את המשקה שלהם בעצמם. בסופו של דבר ועם תרגול והתמדה הם כבר יפסיקו לחשוש מפעולה זו.
לסיכום
ילדים עם חרדה חברתית שאינה חולפת או שקוטעת את חיי היומיום עשויים להזדקק לעזרה מקצועית. בקשו מרופא הילדים או יועצת בית הספר הפניה לפסיכולוג מורשה או לפסיכיאטר ילדים ונוער. איש המקצוע יחליט אם ילדכם זקוק לטיפול מקצועי או תרופתי.
חברת די-סטור בוחרים בקפידה את מוצרי הריפוי בעיסוק שאנו מייבאים ומשווקים. במידה ואתם צריכים ייעוץ, יש לכם שאלה לגבי מוצר ספציפי אנו זמינים לכם בוואטסאפ או בטלפון.
.
